טופז אורי

052-2735213    oritopaz@gmail.com    www.gzurot.blogspot.com

מנחים: יעל טרגן, דר׳ איילת כרמון, דר׳ יונתן ונטורה

נקודת המוצא לפרויקט, היא החיכוך בין האדם לתיק שהוא נושא עליו. נקודת החיכוך הפיסית, כמו גם המטאפורית, בין האדם הנושא את התיק, כשהוא נע מחוץ לביתו, לחפצים אותם הוא בוחר לקחת עמו. התיקים שיצרתי אינם נתלים על הגוף, הם עוטפים אותו, נאחזים בו וכרוכים סביבו כדי לתת לו משענת נוספת, ולהעצים את יכולותיו. המושג מָה ביפנית () בא לתאר חלל שלילי או רווח במרחב. בחרתי לנצל את החללים הנוצרים סביב הגוף, על מנת למקם בהם את התיק באופן המתחשב בתנועה, וכך לאחד את גוף ומקום לכדי אורגניזם אחד שלם. התיקים הופכים למעשה לעור שני, איבר חדש, פרוטזה, כיס תלוי בין האדם לחייו היומיומיים.

 

My project starts at the friction point between a person and their bag. The physical, as well as the metaphoric friction point between the person and their belongings as they stroll along the various spaces outside their dwelling. The bags I created are not hanging on the body, but rather wrap around it and bond with it as if to give it a stronger back rest and to extent its abilities, thus creating an innovative physical dialogue. The concept of Mā in Japanese philosophy stands for what could be translated as negative space. I chose to harness the negative spaces created by the body to reform the bag’s configuration vis-à-vis that of the body, thence combining bag, body, movement and place into one unified material entity. The bag becomes a second skin, a new organ, a prosthesis, a hanging pocket between a person and their daily life.