דברי ראש המחלקה

  

מר אורי סאמט

המחלקה לעיצוב תכשיטים . פרויקט גמר תשע''ז

השנה חוגגת המחלקה לעיצוב תכשיטים ח"י שנות פעילות, ואין דרך ראויה יותר לחגוג מאשר לחוות את העושר הרעיוני והצורני, את ההישגים המקצועיים והאמנותיים המגולמים בפרויקטי הגמר של בוגרי מחזור ט''ו. כמו בשנים קודמות, מגשימים בוגרינו את חזון המחלקה בשילוב מרשים של מקוריות וביטוי אישי יחד עם מקצועיות וחדשנות עיצובית וטכנולוגית. גם השנה נמצא את מלוא המנעד מתכשיטים ששואפים למעמד של יצירת אמנות יחידנית ועד לקולקציות שמחדשות בתוך תחום התכשיטים המסחריים.

דגש עקרוני שמלווה את תכנית הלימודים של המחלקה לאורך ארבעת שנות התואר הוא אופן התייחסותו של תכשיט לגוף העונד – ולעתים גם לגופו של היוצר - למין המגע הפיסי שביניהם ועד לאופן שבו תכשיט וגוף מנסחים אחד את השני. לצד עיסוק זה ושלובה בו עומדת השאלה: מה תכשיט עושה? מה היא הפונקציה שלו? דומה ששני הדיונים האלה עומדים באופן מובלט במרכז מחקרן של חלק גדול מן הבוגרות והבוגרים של מחזור ט''ו.

צמידיה של מאיס זועבי, המשלבים עץ ומתכת עם פלסטיק, בוחנים ומדגישים את נקודת המגע בין גוף העונד לתכשיט ואת האפשרות שהתכשיט יישא את זכר המגע הזה. תכשיטיה של דבורה שטראוס נולדו מתוך מחשבה על רקמות הגוף וצמיחתן בתהליך של חלוקה תאית. בעקבות תאונת עבודה קשה אשר השביתה את ידו השמאלית, החל דורון קופרמן לעטוף את ידו בשעווה רכה ולהשתמש במעטפות הללו כמקור ליציקת רסיסי הפליז מהם מורכבת סדרת הכלים שלו. תכשיטיה של ליהי רידי הם למעשה מכשירים המנצלים את תנועות העונד לשם צביעת הגוף - מתוך שאיפה לחדש טקסי סימון גוף עתיקים. גם לתכשיטיה של אירן גאבליה פונקציה מובהקת וזיקה מיוחדת לגוף: אלה הם מכלים עבור אפר אדם לאחר שריפת הגופה – המציעים לעונד לשאת על גופו את זכר החלל בדמות שרידי גופתו.

שאלת הפונקציה של התכשיט מקבלת אצל קטיה רביי תשובה מפתיעה: תכשיטיה הססגוניים והמשעשעים מאיירים סיפור שכתבה לילדים ומבוגרים, ומקנים משמעות חדשה לחוויית הקריאה המשותפת. גם תמר פלאי מייעדת לתכשיטיה תפקיד תרבותי-חברתי: לתווך בין נשים לפולחן יהודי מבלי שיזדקקו לתשמישים וסמלים שנשענים על תפיסות פטריארכליות של הדת. בסדרה של טבעות אירוסין מעוצבות במחשב, בוחנת רבקה ג'בהרי את תולדות אותה פונקציה תכשיטית מובהקת, מימי מצרים העתיקה ועד היום. נוי שפיר עיצבה תכשיטים ביקורתיים ברוח דור ה 'Y', המשמשים בחלקם גם אביזרי עישון או אמצעים להעברת מסר אנטי-ממסדי, בדרך כלל על-ידי תנועת גוף.

לעתים העיסוק בפונקציה התכשיטית מתנקז לשאלות של מבנה ומנגנון: אצל מעיין שוורץ השאלה היא מה 'יודע' התכשיט לעשות. היא מציגה חפצים מסקרנים, שבמגע יד משנים צורתם והופכים לתכשיטים ענידים. קרן גיספן משלבת שני מנגנונים של תכשיטים – השיבוץ והסוגר – והופכת אותם למוקד העניין – ל centerpiece. בטבעותיה, בוחנת גם רוני פרל  מחדש את מנגנון השיבוץ, במטרה לאפשר לאבן הטובה לנוע בתגובה לתנועות היד. בעיצוב ממוחשב ששואב השראה ממדע בדיוני ומן העולם האורגני בוחנים תכשיטיה של עדן מינדל את היחס בין מנגנון לגוף.

מבטן של חלק מן הבוגרות השנה מופנה כלפי חוץ – אל העולם שמחוץ לתכשיט ואל הסביבה המידית שלהן. ניתן לכנות את המבט הזה מבט "אספני". נועם חן אספה חפצים מהאנשים שבסביבתה היומיומית, כאשר כל חפץ -המסמל עבורה תכונת אופי של האדם ממנו נלקח – משמש השראה לעיצוב תכשיט. תכשיטיה של הדר ליעוז נובעים מתהליך של איסוף, מיון והגדרה של ערב רב של חפצים מצויים, במעין טקסונומיה דמיונית של בדלי חומר וצורה שמאכלסים את עולמנו. ריל גרינפלד אוספת "חפצי שטות", כהגדרתה, ובונה סביבם תכשיטים בהם הומור וביקורת מפוקחת מעוררים תהיות על התבגרות, מיניות ונשיות. המבט האוסף של סתיו מאנקס, לכד ומזער 23 אלמנטים צורניים מן העולם, המשמשים הברות צורניות בתכשיטים שהם משפטים עיצוביים על הגוף ועל הנפש, עשויים כסף, פנינים, אלמוג ורקמת מעי מן החי.

קבוצה נוספת של בוגרות ממקדות מבטן ועשייתן בחומרים או דימויים ספציפיים המטופלים במגוון גישות טכנולוגיות, עיצוביות ואמנותיות לכדי אמירה אישית ייחודית. תכשיטיה הבראשיתיים של הדס כהן מקורם בטיפול ידני-צורפותי רגיש באבנים במובנם היומיומי והראשוני ביותר – גושי לבה, צור, בזלת ועוד. המפגש בין מתכת לשכבות בד צבעוניות חתוכות בלייזר הוא מוקד העניין בתכשיטיה הגאומטריים של רוני כהן.  אנה יסכה גוטסמן חקרה תכשיטי נשים מתקופת הרנסאנס, ובהשראתם יצרה סדרת תכשיטים בהם העושר הצורני והחומרים היקרים של המקור מומרים בצורות פלדה חלודה ואמייל מלאות עוצמה והבעה. תכשיטי האפוקסי והכסף של יעל אופיר הם מדיטציה חושית ורגשית על איכויותיו ומשמעויותיו של הצבע השחור. בתכשיטיה של פאולה אפלבאום מתחולל מפגש כפול בין זוגות ניגודים צורניים וטכנולוגיים: מסגרות ארכיטקטוניות מינימליסטיות בהדפסה תלת-ממדית מכילות מצרפים של חומרים רכים, צבעוניים והטרוגניים שחוברו במלאכת יד.

מאת אוריאל מירון,

מרצה בכיר בסגל המחלקה לעיצוב תכשיטים

מרצי קורס פרויקט גמר:  פרופ' דגנית שטרן שוקן, שרון קרן, יפתח צדפי

מנחים אישיים:  אורי סאמט, אורינה מרצקי פרנטה, איל שינבאום, אמיר ליפסיקס, גי קריסטין, גילי גולן, דגנית שטרן שוקן פרופ', הגר בן שלום, יואב מילר ענת אבוקיה גרוזוסבסקי ויעל אוליאל.